רמי וידרה

מטפלי אייפק יקרים,
בצער רב אנו נפרדים מחבר יקר ואהוב מיוחד במינו

רמי וידרה

שהיה בין ראשוני מטפלי האייפק, מטפל בעל נשמה ענקית ואוהבת שהשתתף והתפתח ופיתח ותמך…

יחסר לנו מאוד, יהי זכרו ברוך
אנחנו משתתפים בצערם של המשפחה האבלה והחברים.

בהמשך אספנו את קולם של כמה חברים…

להיפרד מרמי

מאת רואי הניג

למרות שרמי ואני נולדנו בקיבוץ גן שמואל, הכרתי אותו לראשונה באמת בערב חורפי אחד לפני 16 שנים, בשיעור אייפק בקורס של עדי שאנן. פשוט הייתי המום ממה שרמי עשה שם. בחיי לא ראיתי מישהו מחולל ניסים של ריפוי על הבמה – עד שראיתי את רמי באותו הערב, עושה את זה כדבר שבשיגרה.

כמה דקות של פתיחת מרידיאנים, חצאי הסברים לקהל, ולא מעט מלמולים לעצמו, והמטופלת ברת המזל שבה רמי טיפל, קמה כמו חדשה.

זה היה כל כך מפליא ובלתי רגיל, שאני חושב שרוב מי שראה את זה, לא ממש תפש את מה שקרה שם, או שאולי היו עוד המומים מכל הידע שרמי חשף לפני כן בכזו תשוקה והתלהבות.

אבל אני ראיתי, ולאחר מכן ניגשתי לרמי ושאלתי איך אפשר להמשיך וללמוד ממנו. משם התחיל מסענו המשותף – אחד הדברים הכי טובים שקרו לי כמטפל וכאדם. במה שהוא לימד אותי, אני משתמש כמעט בכל טיפול.

רמי ידע לעשות ניסים טיפוליים, אבל אלו לא היו ניסים במובן הרגיל של המילה – רמי ידע בדיוק איך לעשות את זה, ואכן עשה את זה עשרות אלפי פעמים, פשוטו כמשמעו.

רמי היה איש של ניגודים, או יותר נכון איחוד של שני היבטים משלימים: מצד אחד, הוא אהב להתייחס למה שהוא עשה כניסים, ומצד שני לא היה בזה שום דבר שמאדיר את עצמו ואת האגו שלו –

מבחינתו זה היה פשוט לדעת להשפיע בצורה נכונה ומדויקת על בני האדם, ובמיוחד על הבריאות והרווחה שלהם (well being) באמצעות המילים והאותיות שכה אהב, יחד עם המון מהידע שלו מעולם הקבלה, הרפואה הסינית, הרפואה המערבית ועוד.

רמי ידע והבין איך כל זה פועל מבפנים, וכך הביא ריפוי רב לכל כך הרבה אנשים. אבל רמי היה הרבה יותר ממטפל. רמי היה מורה שאהב ללמד והיתה בו תשוקה עזה ללמד, אבל קודם כל רמי היה חוקר ומגלה – עבור עצמו.

רמי היה איש הוליסטי במלוא מובן המילה. הוא היה מחובר למופשט בצורה מדהימה – הוא שחה במימד הזה בעיניים עצומות לרווחה וראה את כל מה שהיה שם והתחבר לכל מה שהיה שם. בעזרת הלימוד והידע והגילוי הקבלי שלו, הוא הבחין, והבין, והגה, ובנה, וניסח מילים ומשפטים שהביאו את כל המופשט הנרחב הזה למטה, אלינו – למשתדלים ללכת בעקבותיו.

הוא יצר את שיטת מילה.

שיטת מילה היא שילוב מופלא של רפואה סינית, קיינסולוגיה וקבלה. על פיה, הריפוי נעשה במחשבה, במילה ובמעשה. יש בשיטת מילה עומק רב, שאותו המשיך רמי לחקור, לגלות ולנסח. היתה לי הזכות להיות בין התלמידים הבכירים של רמי ולהשתתף עימו במקצת במסעו הזה.

ניתנה לי המתנה להיות מסוגל להבין אותו. גם כשדבריו היו פחות מובנים לאחרים – אני הבנתי אותו, וגם הצלחתי מדי פעם לסייע לו להבהיר את דבריו. רמי מצידו גמל לי בכך שהמשיך לגלות ולהסביר לי עוד, ולענות על שאלותיי הרבות – עד שהייתי מוכרח להגיד לו ששנינו כבר מאחרים לדבר הבא שעלינו לעשות.

רמי היה מסתכל בשעון, מחוויר ואומר: "מה? איך זה יכול להיות שכבר כל כך מאוחר?" עם כל חוכמתו, את זה אף פעם לא היה מסוגל להבין. ואז היה ממהר ומאחר לדבר הבא.

זה כל כך יחסר לי…

כמעט לפני סיום:
חשוב להגיד על רמי, שהוא היה יותר מהוגה שיטה, מורה ומטפל. רמי תמיד היה בעיני תופעת טבע. הידע שלו, לא היה רק תיאוריה טובה – הוא עצמו חי בהוויותו את הידע שלו, והיה אפשר לראות ולחוות זאת מהתבוננות בו ומלדבר איתו:

העוצמה – כמו של אריה, ההתלהבות, החום, האכפתיות, האהבה והרצון הבלתי נגמרים שלו – להשפיע לטובה.

בשבילי – רמי היה מורה, חבר ואח גדול לדרך.

למה היה עלינו להיפרד כבר מרמי – הטוב בחברים ובמטפלים שהכרתי?

אז אמנם אין לי על זה תשובה טובה, אבל לסיום, אני רוצה לקרוא קטע שאני בטוח שרמי ישמח שאני אקרא: מספר עץ החיים של האר"י ז"ל:

"דע, כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים, היה אור עליון פשוט ממלא את כל המציאות. ולא היה שום מקום פנוי בבחינת אויר ריקני וחלל, אלא הכל היה מלא אור האין סוף הפשוט ההוא. ולא היה לו לא בחינת ראש ולא בחינת סוף, אלא הכל היה אור אחד פשוט שווה בהשוואה אחת, הוא הנקרא "אור אין סוף".

ועכשיו רמי, החיבור שלך למופשט התחזק שבעתיים – אתה סוף סוף אחד עם אור אין סוף. ומשם, אני יודע, תמשיך להשפיע עלינו את הלב, והאהבה, והחוכמה, והבינה והדעת שלך, ויותר מהכל את עצמך.

מאת סיגל ועדי שאנן:

רמי שלנו איננו.
מעמודי התווך של משפחת מטפלי אייפק.

רמי, שבא מתחום הרפואה הקבלית, למד והוסמך כמטפל אייפק כבר בשנת 1999. מטפל אקלקטי ויצירתי במיוחד, שפיתח, מתוך הידע שלו בקבלה, בשילוב עם אייפק ומבדק שריר, את שיטתו המיוחדת, שיטת מלה (מילה), אותה לימד מזה למעלה מעשור.

רמי אמנם היה אדם צנוע וכמעט חסר אגו, אבל היה איש אשכולות, שבנוסף לעיסוקו עם כל לבו ומרצו כמטפל ומורה, יזם מיזמים מרתקים בעולם האנרגיה (יצור מים, שימוש במתנול ועוד) ותמיד פעל מוחו בקדחתנות, במטרה לשפר את העולם, ואפילו בגדול.

רמי היה בעל יכולות הכלה מדהימות. הוא גם יכול היה להבין, להכיל ואף ליצור תורות ותיאוריות מורכבות עד כדי כך, שמעטים מאיתנו הצליחו להבין עד הסוף על מה הוא מדבר…

רמי היה חבר נאמן בעמותת מטפלי אייפק מאז היווסדה, כמעט תמיד הגיע לכנסים ותרם לא מעט.

רמי היה גם חבר טוב, עם לב ענק, שרצה להציל את כולם. עצוב שלא הצליח להציל את עצמו…

רמי היה איש משפחה נפלא, שחווה, לצערנו, גם אובדן ושכול. הוא לא נשבר ולא ויתר… המשיך ללכת בדרכו ולהאיר אותה עבור כולנו…

כולנו, כל מי שהכיר אותו, אהבנו אותו ותמיד נזכור אותו באהבה ובגעגוע, לחיבוק האמיתי שלו, לחיוך, לנכונותו המתמדת לעזור ולפתור בעיות.

תודה לך, רמי אהוב, על עשרות שנים בהן נתת ותרמת וטיפלת ולימדת וצחקת ובכית ואהבת וחיבקת…

נזכור אותך תמיד, באהבה ובהוקרה

סיגל ועדי שאנן

מאת אבישי מגל:

כל כך קיוויתי וייחלתי שלא תגיע הבשורה הנוראה הזו.

איש יקר.
משכמו ומעלה.
היכן ישנם עוד כאיש הזה.

ידען פנומנלי.
איש עם לב ענק.
אדם אוהב אדם.
במלוא המובנים.

הכל היה עבורו כספר פתוח.
תשובה ופיתרון- הוא תמיד שלף בן רגע ובהרחבה יתרה- לכל דבר.
תמיד הייתי מחכה לפגוש בו במפגשים ובכנסים.
כבר מתגעגע לחיבוק החם העז והטהור שלו.

בהחלט יש מקום לקרא על שמו ולזיכרו את אחד הכנסים הבאים של העמותה ולייחד זמן להעלאת זיכרו, פועלו הרב, וזיכרונות אישיים שלנו- ממנו.
קשה כל כך להשלים עם חסרונו.

ברוך אתה וזיכרך איש יקר.

מחוייבים אנו לך ולדרכך הברוכה והמיוחדת
וכך נמשיך ונעשה.

נוח על משכבך בשלום וברוגע.️

מאת דפנה משולם:

להספיד את רמי

להפנים שזה כך במציאות, הלכת לך לעולמות עליונים שתמיד היית כה מחובר אליהם גם פה על פני האדמה.

היתה בך ההבנה הגבוהה והיכולת להבין אותה דרך האנרגיה, הרפואה הסינית ומשם דרך הקבלה וכוחן של האותיות.

"מרפא של העליונים" כך קראתי לך לעיתים, או "חייזר"…

ידעת וכה אהבת לטפל ולרפא וללמד ולהעמיק ולנסות שוב ושוב להסביר את עומקם של הדברים.

לפני יובל הסתכלת בכף ידי ואמרת "עם הקו הזה את חייבת לעסוק ביעוד שלך – מרפאה, הילרית…"

התעקשת שאסגור את חנות הפרחים שלי, רשמת אותי לסדנת IPEC של כמה ימים בשפיים, שילמת עבורי ונסענו יחד מרמת אביב, וכך ללא שאלה אחת נכנסתי בזכותך למסע המרפאה.

לאחר מכן, כמה שנים היית עוצר לעיתים קרובות בדרך לצפת, תומך ומלמד.
היית לי מורה ואח גדול, מאסטר, איש רחב לב וידע.
היתה לי הזכות להבין אותך.

נראה לי שפשוט בתקופת שינויים כה משמעותיים שאנו כאן חווים, היו זקוקים לך שם למעלה כדי לעזור למאסה לעבור את הטרנספורמציה, אתה הרי היית במגע ידיך מחולל טרנספורמציות ושינויים מדהימים.

ואולי לרגע, קח קצת זמן לנוח ולערוג עם אהובך…
כולם הרי יודעים שאתה תמיד מאחר…

אזכור אותך תמיד, בליבי ונשמתי.

באהבה והודיה גדולה

מאת שרה לוי:

רמי יקירי חברי ומורי היקר

קשה לי לדבר עליך בזמן עבר.

אני זוכרת את הרגע הראשון שמבטינו הצטלבו, כאשר הגעת לטפל בחמותי. הרגשתי שאתה אדם מיוחד, ויש בך משהו מיוחד.

אז, לפני קצת פחות משני עשורים, היית אתה שפתחת בפני צוהר לעולם חדש.

אתה שאהבת לגלות, להמציא, לחקור, ללמד, להראות, ליזום, ואחזת בידך אוצר בלום, ואני שצמאה לדעת, ללמוד ולגלות, וגם להירפא.

המשכנו לתוך עבודה משותפת, אתה היית בן בית אצלנו, ממש כמו משפחה, ויש לך מקום של כבוד בלב שלי, ותוך כדי כך נולד ספרך הראשון – "רפואת האותיות".

נולדה חברות עמוקה בינינו, שהיוותה עבורי, בכל אופן, כמו עוגן במהלך המורדות וגם העליות שחוויתי.

את עולם הטיפול פתחת בפניי, ללימודי האייפק הגעתי בזכותך, צעד אחר צעד התקדמתי בדרכי ואתה אהבת לשמוע, להקשיב, גם להעיר ולהאיר, לתרום, לכוון ולהפרות. וגם לשתף מהרעיונות, מהפרויקטים הנפלאים שאתה הוגה, מיישם והיד הייתה עוד נטויה.

אני מודה לך על כל הרגעים ועל כל מה שהיית והינך בשבילי.

אני בטוחה שנרך ימשיך להאיר ולהדהד. מאות מטופליך ורבבות תלמידיך במשך יותר מ 30 שנות עשייה מהווים עדות חיה למורשת נפלאה שהורשת לכולנו.

ולכם, משפחה יקרה, מאחלת מכל הלב שתחוו רוגע ושלווה ובריאות טובה –בעשור האחרון נפרדתם מיובל ז"ל, משושי ז"ל, ועכשיו אתה רמי.

מאחלת לכם רק בריאות !!!!!

נוח על משכבך בשלום, שרה לוי

יהי זכרו ברוך

ועד העמותה : סיגל שאנן (יו"ר), דניאל רז, ורד בר וייסברג, ורד רונן-רגב, רוזויטה פבזנר